נשירת שיער בגיל ההתבגרות, ובכלל בגיל צעיר, מבהילה גם את הנערה וגם את ההורים, אבל ברוב המקרים יש לה סיבה שאפשר לברר. הגורמים הנפוצים הם נשירה זמנית אחרי מחלה, לחץ או דיאטה, מחסור בברזל, שינויים הורמונליים ותסרוקות שמושכות את השיער. הנה איך מזהים מה קורה, מה עושים בבית ומתי חשוב ללכת לרופא/ה.
כמה נשירה נורמלית בגיל ההתבגרות?
כל שערה עוברת מחזור: שלב צמיחה של 2-7 שנים, ואחריו שלב מנוחה של כשלושה חודשים שבסופו היא נושרת ומפנה מקום לשערה חדשה. לכן נשירה יומיומית היא חלק טבעי מהחיים של השיער, בכל גיל.
גם אצל נערות, נשירה של כ-50 עד 100 שערות ביום נחשבת תקינה. בימי חפיפה רואים יותר, כי שערות שכבר השתחררו מצטברות ונשטפות יחד, ושיער ארוך נראה כמו כמות גדולה יותר גם כשהמספר זהה.
מה שכן מצריך תשומת לב: קרחות, נשירה חזקה שנמשכת שבועות, קוקו שנעשה דק בבירור או קרקפת שנראית דרך השיער. במצבים כאלה לא מחכים שזה יעבור מעצמו. מדריך כללי על ההבדל בין נשירה חולפת לנשירה שדורשת בירור תמצאי במאמר נשירת שיער: מתי היא חולפת ומתי כדאי לפעול.
מה גורם לנשירת שיער אצל נערות?
- נשירה זמנית אחרי טריגר. מחלה עם חום גבוה, ניתוח, לחץ קיצוני או דיאטה חריפה יכולים לעורר נשירה מפושטת, שמופיעה בדרך כלל 2-3 חודשים אחרי הגורם. לרוב היא נרגעת תוך כחצי שנה כשהגורם חולף, והזקיקים לא נהרסים.
- מחסור בברזל. במיוחד אצל נערות עם מחזור כבד. הוא נבדק בבדיקת דם פשוטה.
- בלוטת התריס. פעילות יתר או תת פעילות עלולות להשפיע על השיער, וגם הן נבדקות בבדיקת דם.
- שינויים הורמונליים. למשל תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS), שיכולה להופיע יחד עם מחזור לא סדיר, אקנה או שיער עודף בפנים ובגוף.
- קרחות עגולות. אלופציה אראטה היא מצב אוטואימוני שבו מופיעים אזורים עגולים וחלקים בלי שיער. היא לא מדבקת, והיא תמיד סיבה לבדיקה אצל רופא/ה.
- משיכה מתסרוקות הדוקות. קוקו גבוה ומתוח, גולגול הדוק, צמות צמודות או תוספות שיער מושכים את השורשים, ולאורך זמן עלולים לגרום לדלילות, בעיקר בקו השיער.
- תלישת שיער. יש נערות שתולשות שערות בלי לשים לב, ברגעי לחץ, שעמום או ריכוז. זה מצב מוכר שיש לו מענה מקצועי, ולא "הרגל רע" שצריך להעניש עליו.
- החלקות, חמצון וחום. אלה גורמים בעיקר לשבירה של השערה ולא לנשירה מהשורש, אבל כוויה כימית בקרקפת עלולה לגרום גם לנשירה. כאן הרחבנו על נשירה ושבירה אחרי החלקה.
נשירה או שבירה? בדיקה ראשונה בבית
אספי כמה שערות מהמברשת או מהמקלחת והסתכלי על הקצה, מול רקע בהיר. לשערה שנשרה מהשורש יש לרוב פקעת לבנה קטנה. שערה שנשברה היא בלי פקעת, ולרוב קצרה.
הרבה שערות קצרות בלי פקעת מצביעות על בעיה באורכים: חום, החלקה, חמצון, גומיות הדוקות או הברשה חזקה. את זה משפרים בעדינות ובהרגלים. נשירה מהשורש שנמשכת, או כל קרחת, הן כבר סיבה לבדיקה.
מה עושים בבית?
- לרשום ולצלם. מתי זה התחיל, מה קרה חודשיים-שלושה לפני (מחלה, תקופת מבחנים, דיאטה), איך המחזור ואילו תסרוקות היו בשימוש. תמונה של השביל פעם בחודש, באותו אור, עוזרת לראות אם יש שינוי.
- לחפוף כרגיל. הפסקת חפיפה לא שומרת על השיער, כי השערות שנופלות בה כבר השתחררו. שמפו עדין על הקרקפת, מרכך על האורכים ומים פושרים. עוד אמונות כאלה פירקנו במאמר על מיתוסים נפוצים על נשירת שיער.
- תסרוקות רפויות. גומיות רכות, החלפה של מיקום הקוקו, שינה עם שיער פזור או בצמה רפויה, ובינתיים בלי תוספות.
- הברשה עדינה. מתחילים מהקצוות ועולים בהדרגה, עם מסרק בעל שיניים רחבות. מאה הברשות ביום לא מחזקות את השיער, והן עלולות דווקא לגרום לשבירה.
- אחרי בריכה, שוטפים. כלור מייבש את האורכים, ושיער יבש נשבר בקלות רבה יותר. שטיפה במים נקיים ומרכך על האורכים עוזרים.
- לדחות החלקות וחמצון עד שברור מה קורה, ולהוריד את החום של המחליק והמייבש.
- ארוחות סדירות ומגוונות. בלי דיאטות קיצוניות, שהן עצמן טריגר מוכר לנשירה. את הברזל ואת בלוטת התריס בודקים בבדיקת דם, ולא מנחשים.
- זהירות עם טרנדים מהרשת. שמן אתרי לא מדולל, מיץ בצל או חומץ עלולים לגרות את הקרקפת. טבעי לא אומר עדין, ועל מה שבאמת ידוע מהמחקר כתבנו במאמר טיפול טבעי בנשירת שיער.
ב-Hi! Hair אנחנו מאמינות ששגרת קרקפת טובה מתחילה בפשטות: ניקוי עדין, עיסוי רך ותשומת לב לשינויים. מברשת עיסוי מסיליקון רך מאפשרת לעסות את הקרקפת בזמן החפיפה בלי לגרד בציפורניים, ואבחון הקרקפת החינמי באתר עוזר להבין איזה סוג קרקפת יש לך. ובכל נשירה משמעותית, הכתובת הראשונה היא רופא/ה ולא מדף המוצרים.
ואם את אמא לנערה שמתמודדת עם נשירה: שיער קשור מאוד לדימוי העצמי בגיל הזה. כדאי לדבר בשקט, בלי האשמה ובלי להעיר על השיער כל יום, ולהציע ללכת לבדיקה יחד. שימי לב גם לרמזים שקטים, כמו נערה שפתאום מסתירה אזור מסוים בראש או נמנעת מלאסוף את השיער. ואם את הנערה שקוראת את זה: זה לא באשמתך. ספרי למישהו קרוב, כי ברוב המקרים יש הסבר ויש מה לעשות.
מתי כדאי לפנות לרופא/ת עור?
בגיל ההתבגרות, נשירה משמעותית או קרחת הן תמיד סיבה לבדיקה. אפשר להתחיל אצל רופא/ת הילדים או רופא/ת המשפחה, שיכולים להפנות לבדיקות דם ולרופא/ת עור לפי הצורך. כדאי לקבוע תור אם:
- הופיעו קרחות עגולות או אזורים חלקים.
- הנשירה חזקה ונמשכת יותר מכמה שבועות, או מחמירה.
- הקוקו נעשה דק בבירור, או שהקרקפת נראית דרך השיער.
- יש גרד, אדמומיות, קשקשת עבה, כאב או פצעים בקרקפת.
- המחזור כבד, לא סדיר או נעלם, או שיש אקנה או שיער עודף בפנים.
- יש עייפות וחולשה, או שינוי חד באכילה או במשקל.
- יש חשד לתלישת שיער.
כדאי להגיע עם הרשימה והתמונות. הן עוזרות להבין מה קרה ומתי, ולכוון את הבירור.
שאלות נפוצות
האם זה נורמלי שנערה מאבדת שיער?
נשירה של כ-50 עד 100 שערות ביום נורמלית בכל גיל. נשירה חזקה שנמשכת, קרחות או דלילות שנראית לעין הן סיבה לבדיקה אצל רופא/ה.
האם לחץ של מבחנים יכול לגרום לנשירה?
לחץ קיצוני יכול לעורר נשירה זמנית, שמופיעה בדרך כלל 2-3 חודשים אחרי התקופה הלחוצה. לרוב היא נרגעת תוך כחצי שנה, אבל אם היא חזקה או נמשכת, כדאי לבדוק.
האם החלקה בגיל צעיר גורמת לנשירה?
החלקות וחמצון גורמים בעיקר לשבירה של השערה, ולא לנשירה מהשורש. כוויה כימית בקרקפת עלולה לגרום לנשירה, ולכן עדיף לחכות, לבחור ספר/ית מנוסה ולא למרוח את החומר על הקרקפת עצמה.
האם קוקו הדוק גורם לנשירה?
משיכה חוזרת בתסרוקות הדוקות עלולה לגרום לדלילות לאורך זמן, בעיקר בקו השיער. כדאי לעבור לתסרוקות רפויות ולגומיות רכות, ולהחליף את מיקום הקוקו.
לאיזה רופא פונים כשנערה מאבדת שיער?
אפשר להתחיל אצל רופא/ת הילדים או רופא/ת המשפחה, שיכולים להפנות לבדיקות דם. אם צריך, הם יפנו גם לרופא/ת עור.
המידע במאמר כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי.
